במאית, סופרת ושחקנית שהתפרסמה בין השאר בזכות הצעדים שננקטו על ידי גופים רשמיים שונים כדי להשתיק את עבודתה. המחזה האחרון שלה "אסירי הכיבוש" נכתב בשיתוף עם אסירים פוליטיים פלסטינים ונועד להעניק הצצה לחיי האסירים בכלא, לתנאי חייהם ולתודעתם הפוליטית המתפתחת בכלא. ההצגה הקודמת "אני, דארין טאטור" הציגה את המאבק הכפול של אישה בחברה הפלסטינית; העליונות הגברית המובנית בחברה הערבית ובכיבוש הישראלי, מאבקים כרוכים זה בזה. ההצגה "פלסטין, שנת אפס" מיפתה את האופנים בהם ישראל הורסת בתים של פלסטינים ואת מערכת ההצדקות המאפשרת את ההרס המתמשך של הבתים ושל החברה.